בדומה לשאר מינים בנפוצים במשפחת שפיריים, צבעה של שפירית כחולה הוא בולט לעין. מין זה מופיע בשני וואריצאיות צבעים המשתנים על פי זוויגם (זכר או נקבה). צבעם של הזכרים בולט יותר בהשוואה לנקבות. צבע הזכרים הוא כחול ברוב חלקי גופם. אצל הנקבות צבע נוסף ששולט הוא הכתום.

רוחב מוטת הכנפיים של שפירית כחולה הוא רחב יותר בהשוואה לממדי גופה. אורך גופה של שפירית כחולה בוגרת מגיע עד לכדי 5 ס"מ. אורך מוטת הכנפיים מגיע לכדי כפי 1.5 מאורכה. בקצוות כנפיהם מצויים 4 מלבנים בצבע צהבהב, מלבן אחד בכל כנף. אלמנט נוסף שמייחד מין זה בהשוואה למינים דומים לו הוא צבע עורקים שבכנפיהם. צבעם של רוב העורקים הוא שחור. מעטים מהם, בקדמת הכנף לכיוון הראש, הם צהבהבים.

שפירית כחולה היא חרק טורף. הוא ניזון משלל חרקים קטנים (כדוגמת יתושים) עד בנוניים (כדוגמת צרעות) המצויים בשפע בקרבת המים. שפירית כחולה היא חרק טריטוריאלי אשר מגן על שטחו מכניסת בני מינו ואף מינים אחרים של חרקים מעופפים. שפירית כחולה, בדומה למינים נוספים במשפחה זו, מתמקם באזורים אסטרטגיים הצופים על חלקים ניכרים בטריטוריה שלו. אז, הוא ממתין לכניסה של חרקים שמהווים לו מקור מזון עיקרי. ברגע שהוא מבחין בשפיריות נוספות בקרבת מקום, הוא עף לכיוונם ומרחיק אותם. לאחר מכן חוזר למקומו וצופה שנית במתרחש.

שפירית כחולה נחשב לאחד ממיני החרקים היפים ביותר בארצנו. הוא מצוי בחלקים נכבדים ישראל. החל מהצפון ועד לדרום. לעיתים שפירית כחולה מגיחה לביקורים בבריכת נוי הביתית. אורח זה הוא אורח רצוי בברכה. הם אינם מסבים כל נזק לברכת הנוי. להפך, יופיים הרב מעניק לברכה יופי טבעי רב. צפיתי בעבר במקרים בהם שפירית כחולה הרחיקה מיני חרקים מטרידים, כדוגמת דבורה ודבור, אשר פלשו לשטחם.