אמזונס (Amazonas) הוא אחד מסביבות החיים המגוונות ומורכבות ביותר על פני כדור הארץ. נהר אמזונס הוא מקור מים המתוקים הגדול ביותר בעולם. כחמישית מכלל המים המתוקים הקיימים על פני כדור הארץ מצויים הנהר זה. נהר עצום זה מרווה את צימאונו של יער הגשם הגדול בעולם המצוי על גדותיו.

אורכו של נהר אמזונס הוא כ-6,500 ק"מ. עוצמת ספיקת המים שלו עולה על 200,000 מ"ק מים בכל שנייה. מוצא אמזונס הוא במי שלגים מהרי "נבאדו מיסמי". העונה הגשומה בנהר אמזונס מתחילה בדצמבר עד מרץ. עונה זו מלווה בגשמי זעף אימתנים. גשמים מציפים חלקים גדולים בקרבת הנהר. ההצפות הם עצומות. לעיתים שטח הצפות משתווה לשטחה של בריטניה כולה.

מגוון בעלי החיים המצויים באמזונס הוא עצום. גם מתחת למים וגם מעליהם. תחת המים קיימים אלפי מיני דגים ממשפחות שונות ומגוונות. בין כלל סוגי דגים ניתן למצוא כרישים אשר הסתגלו לסביבת המים המתוקה ואף יונקים כדוגמת דולפין האמזונס. משפחת דגים חריתיים היא משפחת הדגים נפוצה  בנהר האמזונס. מפאת יופיים הוויזואלי הרב, משפחת דגים זו ממלאת תפקיד ניכר גם לצורכי נוי כדגי אקווריום.

הצומח בנהר האמזונס שופע. סביבת הנהר רבוייה מיני צמחים שמתפתחים על גדותיו כבר מיליוני שנים. כיום מוכרים לאדם עשרות אלפי מיני צמחים החיים באמזונס. חרף כך, הערכות המדענים הם כי רק אחוז אחד מכלל מיני צמחים הקיימים זוהה עד עתה. מיני צמחים רבים מיערות גשם בקרבת אמזונס משמשים את החברה המערבית לצורך יצירת תרופות. מעניין לדעת כי רבע מכלל התרופות לסרטן המצויות בעולם, מקורם בצמחים מיערות הגשם הללו.

לאורך מאות שנים שימש אמזונס מקור לחיים עבור שבטים מקומיים. האמזונס עבורם הוא מקור המזון העיקרי, נתיב תחבורה מהיר ומקור פרנסה שופע. שבטים מקומיים אלו, הפרוסים לאורך גדות אמזונס, מנותקים משאר בני האדם כבר שנים רבות. ברבות השנים למדו מקומיים אלו לרתום את כוחות הנהר וסביבתו לטובתם.

עם מציאת שבטים אלו ע"י העולם המערבי, חלה נסיגה מתמדת באורך חייהם עקב מחלות מערביות בהם נדבקו. עיקר התחלואה בה נלחמים ילידי האזור מתרכזת במחלת המלריה ומחלקת צהבת. הידע שברשותם, בנושא טיפול במחלות, מבוסס על תרופות ותכשירים אותם הם מפיקים מצמחי האזור. ידע זה, אשר נבנה במשך דורות רבים, אינו מאפשר להם לטפל בחוליהם בצורה ראויה. בעבר אוכלוסיית ילידי נהר אמזונס מנו כ-2 מיליון נפש. כיום, לאחר שנים של חשיפה לתרבות המערבית, אוכלוסייתם מונה פחות ממיליון נפש.

נהר אמזונס הוא ביתם לאלפי מינים של בעלי חיים וצמחים. גודלו העצום והתנאים האקלימיים הנוחים המצויים בו, טיפחו את אחת הסביבות המורכבות עלי אדמות. גם כיום, לאחר עשרות שנים של מחקר מדעי באזור, נמצאים מינים חדשים של ייצורים בנהר אמזונס כמעט בכל יום. האדם רחוק מלהכיר את כל המגוון המצוי באמזונס וסביבתו. ייצורים אלו ביחסי גומלין הדוקים, האחד עם האחר. כל שינוי, ולו הזעיר ביותר, מפר שרשרת אקולוגית שלמה.

כיום, נהר אמזונס שרוי בנזקים כבדים אותם יוצר האדם. בעלי אינטרסים, עמוסים בממון, מנצלים כבר עשרות שנים את עושרו של הנהר. זה החל כאשר אירופאים גילו את האמזונס וייצאו סחורות לכל חלקי העולם. אמזונס, במשך מאות השנים אשר קדמו למהפכה שהביאו המערביים, היה מורגל לספק את צורכיהם של ילידי המקום. אספקתו זו הייתה לצורך הישרדותם בלבד. על פי הנתונים של הימים האלה, ניכרת דעיכת אמזונס (והיושבים לגדותיו) במובנים רבים. 

ברזיל היא מדינה גדולה אשר רוב החשמל המופק בה הוא חשמל המופק באמצעות מים - חשמל הידרו-אלקטרי. על פניו, זוהי טכנולוגיה נקייה להפקת חשמל. ברם, לצורך הפקת חשמל בקנה מידה כה רחב, נדרשת הפעלת סכרים רבים. מדינת ברזיל, כמו גם שכנותיה, סכרו חלקים מהנהר. אחד הנזקים הבולטים אשר נגרמים באופן מיידי מסכירת נהר הפרא הזה הוא הצפת שטחים נרחבת. קשה לחזות איזה שטחים יוצפו. לא פעם תוצאות ההצפות היו גדולות בהרבה מאשר התחזיות הפסימיות ביותר. הצפת השטחים מביאה להרס בתי גידול. בעלי חיים המורגלים לחיות על היבשה, מוצאים עצמם לפתע באמצע ים גדול. להבדיל מבני אדם, הטבע פועל לאט יותר. בעלי חיים וצמחים אינם מסוגלים לבצע את ההתאמות הדרושות בקבועי זמן כה קצרים והתוצאה היא הרס בית גידולם והעלמותם. נוסף על כך, הצפת השטחים מאיצה באופן ניכר גם את "אפקט החממה". לאחר ההצפה, הצמחים אשר שקועים עמוק במים נרקבים ונפלט מהם גז מתאן. גז זה מגביר את אפקט החממה, פי 20 יותר מפחמן דו חמצני.

אלמנט נוסף אשר פוגע בנהר אמזונס ובסופו של דבר בכולנו הוא כריתת יערות הגשם שלגדותיו של הנהר. כאמור, יער הגשם שבסביבת האמזונס הוא הגדול בתבל. הוא מהווה אטרקציה כלכלית עבור גופים רבים ברחבי העולם. עסקנים ברחבי היבשת מהרסים חלקים ניכרים מיער הגשם. כל זאת במהירות מדאיגה. בכל דקה בממוצע, נכרת שטח יער גשם השווה לשטח של 3 מגרשי כדורגל גם יחד. הרס היער נועד לרוב לצורך הבאת העצים שבו לתעשיית העץ המשגשגת באזור. הוא גורם להאצת אפקט החממה, כמו גם להרס בית גידולם של ייצורים התלויים בו.

המהפכה המערבית שהגיע ליבשת דרום אמריקה הביא עמה גם לדיג מופרז. האמצעים המתקדמים לדיג הביאו הידלדלות אוכלוסיית הדגה באמזונס. תושבי האזור אשר בעבר חונכו לדוג עם חנית, מטילים כעת רשתות דיג עצומות ומושים כמויות דגים רבות מהנדרש. האמזונס נותן אותותיו. מינים רבים אשר היו נפוצים בתחילת המאה, כיום הם נדירים לדיג. חלק ניכר ממיני הדגה באזור מוגדרים בסכנת הכחדה. מדינות האזור, כצעד של רצון לשמר את המגוון, הכריזו על שטחים מסוימים כשמורות טבע. ברם, הציד הבלתי חוקי עודנו מסב נזק לבעלי החיים בסביבה.

נדמה כי נהר אמזונס הוא מקור של התנגשות בין אנשי עסקים לבין ילידי האזור. במקום בו מעורבים כספים רבים, קיים קושי רב להפעיל שיקול דעת נכון ואף לאכוף אותו. תקוותנו היא כי נהר אמזונס, כפי שהכרנו אותו בעבר, ימשיך להיות אחד מפלאיי עולם גם בעתיד.