קרפיון מצוי הוא דג שטופח במיוחד לצורכי מאכל. מוצאו של קרפיון מצוי  ביבשת אסיה. דג זה נפוץ כיום גם ברחבי אירופה. דג זה נפוץ בארץ ישראל משום היותו דג מאכל.

קרפיון מצוי היה דג הקרפיון הראשון שהובא לארץ. יוזמת  הבאת דג זה לארץ היתה בקיבוץ ניר דוד (תל עמל). קיבוץ זה היה לקיבוץ הראשון שהחל לגדל דגים בבריכות. לכן, שלח קיבוץ ניר-דוד נציג מטעמו (חבר הקיבוץ, מר שמעון טל) להשתלמות ביוגוסלביה בנושא גידול דגים בבריכות מלאכותיות. נציגו של הקיבוץ חזר עם ידע רב בהקמת מדגה. יחד עם חזרתו הביא הנציג 6 דגי קרפיון. ביניהם היו גם אמהות קרפיון מצוי אותו אנו מוצאים בארץ עד היום. דג קרפיון מצוי נפוץ בארצנו בכל מערכת הירדן (אגם החולה, נהר הירדן והכנרת).

קרפיון מצוי ידוע בעמידותו לטמפרטורה גבוהה. קיימים איזכורים לכך שקרפיון מצוי שרד גם בטמפרטורת מים של 55 מעלות צלזיוס. נוסף על כך, לקרפיון מצוי יכולת התאקלמות בסביבת מים מלוחה (עד רמה מסויימת, יחסית גבוהה בהשוואה לשאר דגי מים מתוקים).

טמפרטורת המים הסובבים את דג הקרפיון המצוי משפיעה רבות על קצב חילוף החומרים בגופו. כך למשל, גם על הגעתו לבגרות מינית. בטמפרטורת המים החמה בארץ מגיע הקרפיון המצוי לבגרות מינית בגיל חצי שנה. לעומת זאת, בטמפרטורת המים הקרה שבאירופה, בגרות מינית יכולה להופיע רק אחרי כ-3 שנים.

תזונתו של קרפיון מצוי מבוססת על חסרי חוליות בעיקר. יחד עם זאת, דג זה אינו שונה בהרבה משאר קרובי משפחתו אוכלי הכל. דגים אלו ניזונים גם ממזון צמחי וגם ממזון על בסיס בשרי.