דג חרב הוא דג מאכל פופולארי בעולם. דג חרב הוא סוג דג יחיד במשפחת דגי חרב. דגים אלו נפוצים באוקיינוס השקט ובאוקיינוס האטלנטי. יכולתם האתלטית מהווה מקור לפליאה עד עצם היום הזה.
הסממן הבולט ביותר של דג החרב הוא חרב המצוייה בקדמת ראשו. חרב זו בנוייה מעצם קשיחה. דג חרב משתמש בחרב שבפיו על מנת לשסף את גופו של הטרף (ולא לצורך דקירתו כפי שהיינו מצפים), ובכך להכניעו.
כשמסתכלים על דג חרב, קשה שלא להבחין בגודלו יוצא הדופן. דגים אלו מגיעים לאורך של 450 ס"מ. משקלם עשוי להגיע ל-700 ק"ג. הם אחד מהטורפים השולטים באוקיינוסים. קיימים מינים אחדים של כרישים ענקיים אשר מסוגלים לטרוף דג חרב. קיימות עדויות לקרבות המתחוללים בין דגי חרב לבין כרישים. נמצאו כרישים רבים בעולם אשר בגופם נמצאה חרב שבורה של דג חרב, עדות אילמת לקרבות הקשים בין טורפים עצומים אלו.
למרות גודלם הפיזי העצום, דגים אלו הם הזריזים שבדגים. דג חרב מגיע למהירות שיא של 90 קמ"ש. בזכות כך, מוקנת לו יכולת לתפוס דגים בקלות. דגי חרב אינם נחשבים לדגי להקה. אם כי, לעיתים הם צדים בקבוצות. צולמו סרטים המוכיחים כי דג חרב צד בשיתוף פעולה עם בני מינו, בעיקר כאשר הציד מכיל להקות דגים צפופות.
אחת התכונות הייחודיות של דג חרב היא יכולתו לווסת את טמפרטורת גופו בניגוד לטמפרטורה בסביבה. אין מדובר בייצורים בעלי "דם חם", קיים קושי משמעותי לשמור על טמפרטורת גוף גבוהה וקבועה בסביבה המימית. אך עדין, העלאת חום גופו בכמה מעלות, בהשוואה לסביבתו, מספק לו יתרון חשוב. בזכות העלאת טמפרטורת גופו יכול דג חרב להתעלות על טרפו, גם כאשר טמפרטורת המים קרירה. כאשר טמפרטורת המים קרירה, מהירות התגובה של הדגים יורדת משמעותית. דג חרב, בזכות יכולת חימום גופו, יכול לתפקד בזמן שהדגים האחרים "מנמנמים". כך הוא משיג טרף ביתר קלות.
רביית דג חרב בחודשי מרץ עד יולי. נקבות דג חרב גדולות במימדיהן מהזכרים, זו הדרך של הטבע להבטיח את הישרדות הצאצאים. דג חרב מגיע לבגרות מינית בגיל 4 שנים. דגים אלו מטילי ביצים. נקבת דג חרב מטילה מיליוני ביצים בכל הטלה (כ-20 מיליון). הדגיגים שבקעו מתחילים את חייהם כאשר על גופם ישנם קשקשים, ובפיהם ישנן שיניים. עם התבגרותם נעלמים הקשקשים והשיניים מגופם.
תזונתו של דג חרב מבוססת על מזון חי הנמצא במי האוקוינוסים. בתפריטו העשיר תמצאו: דגים ו-דיונונים.
בעבר היה דג חרב לדג נפוץ באוקיינוסים. כיום, מספר הפריטים הקיימים הולך ומתדלדל. עקב יכולתו האתלטית של דג חרב הוא נחשב לדג מועדף על דייגים ברחבי העולם. גם בשרו נפוץ למכירה בעיקר בארה"ב . דיג יתר מסכן הישרדות מין זה.
אחת הבעיות שמובילות להדלדלות מין זה היא דיג מופרז של טרפו. דג חרב ניזון מדגי טונה, דגי ברקודה ומדגים נוספים. גם אוכלוסיות דגים אלו מצטמצמות עקב דיג מופרז ופגיעה בבית גידולם. כך, כמות המזון של דג חרב הולכת וקטנה משנה לשנה. ללא מזון מספיק, אוכלוסיית דגי חרב תלך ותקטן.
מבחינה רישמית, לא הוגדר עדין סטטוס שימור לדג זה, עקב מחסור בנתונים (2011). קיימות הערכות שאם פעולות הדיג ימשכו באוקיינוסים בקצב הנוכחי, בעשרות השנים הבאות יעלמו דגים אלו מעל פני כדור הארץ.