דג ארפאימה פיררוקו הוא אחד הדגים הבולטים במשפחת ארואנתיים. מוצאו של דג זה הוא בנהר האמזונס אשר ביבשת דרום אמריקה. דג ארפאימה הוא דג מים מתוקים הארוך ביותר ביבשת דרום אמריקה!
דג ארפאימה פיררוקו הוא דג הקיים בכדור הארץ כבר מיליוני שנים. נמצאו מאובנים של דג ארפאימה פיררוקו בקולומביה. מאוד נדיר למצוא מיני דגים שלא נכחדו, גם בצורת מאובנים. דגים אלו מוגדרים "מאובן חי".
צבע גופו של דג ארפאימה פיררוקו הוא אפור כסוף. בחלק גופו האחורי ישנם כתמים אדומים קטנים ורבים. אורכו של דג ארפאימה פיררוקו עשוי להגיע ל-450 ס"מ. משקל דג בוגר עולה על 100 ק"ג. גופו של ארפאימה פיררוקו מכוסה קשקשים לכל אורכו.
לדג ארפאימה פיררוקו יש מערכת נשימה מפותחת. בדומה לכל שאר הדגים, ארפאימה פיררוקו הוא בעל זימים. נוסף על כך, דגי ארפאימה פיררוקו עולים לפני המים לעיתים תכופות על מנת לנשום אוויר אטמוספרי. תהליך נשימת אוויר אטמוספרי נעשה בזכות שלפוחית ציפה. מלבד היותה מנגנון חשוב בגופו של דג פיררוקו לצרכי תנועה, שלפוחית ציפה מרכזת כלי דם רבים אשר באים במגע עם האוויר אותו הדג נושם. דג ארפאימה בוגר עולה לפני המים לנשום אחת ל-15 דקות בערך. דגי ארפאימה פיררוקו אינם נולדים עם יכולת נשימה זו. בימיו הראשונים, נושם דג ארפאימה פיררוקו באמצעות זימיו בלבד!
יכולת העשרת הנשימה הזו היא כלי חשוב של דג הפיררוקו. זאת מכיוון שדג פיררוקו מעביר חלק ניכר בחייו במקווי מים עומדים שנוצרו בעקבות הצפות. לאחר ההצפה, מגוון החיות וצמחי היבשה נרקבים במים, דבר שמוביל לירידת ריכוז החמצן במים. יכולת נשימת אוויר אטמוספרי מעניקה לדג ארפאימה פיררוקו יתרון חשוב על הטרף אותו הוא צד.
מפאת גודלו העצום אין מגדלים דגים אלו באקווריום ביתי. גידולם באקווריומים מתבצע לרוב בגני חיות, שם מקבלים דגים אלו בריכות ענק. נפח המים העצום הוא חלק הכרחי (ולא יחיד) בגידול דג זה.
תהליך הרבייה אצל דגי ארפאימה פיררוקו הוא תהליך מיוחד. דגים אלו הם מטילי ביצים. לאחר שהנקבה מטילה את הביצים והזכר מפרה אותן, אוסף הזכר את הביצים לפיו ושומר עליהן שם עד שהן בוקעות. לאחר בקיעתן מאכיל אותן הזכר במזון מיוחד אותו הוא מפריש מגופו. בתום שנתיים יהיו הדגיגים לדגים בשלים אשר יכולים להעמיד דור צאצאים נוסף. קיים קושי להרבות דגים אלו בסביבה מלאכותית ולכן הרביה בשבי אינה נפוצה.
מפאת משקלם הרב ואיכות בשרם הגבוהה, נחשבים דגי ארפאימה פיררוקו לדגי מאכל נפוצים בקרב תושביה המקומים של יבשת דרום אמריקה. בשנות ה-80 היו דגי פיררוקו דגי המאכל הנפוצים ביותר בסביבת האמזונס. עקב דיג יתר מספר דגי ארפאימה החיים בטבע הצטמצם למימדים שמעמידים בסימן שאלה את הישרדותו של דג זה. כעת דג ארפאימה פיררוקו נמצא בסכנת הכחדה. נדיר היום למצוא דג ארפאימה באורך של יותר מ-2 מטרים בטבע.
על מנת לסייע להישרדות מין זה נוקטות מספר מדינות האזור במספר צעדים על מנת לשמר מין זה. בברזיל קיים חוק המורה לדייגים לשחרר כל דג ארפאימה פיררוקו באורך של פחות מ-150 ס"מ אותו הם תופסים. אך למרות זאת, הציד הבלתי חוקי קיים באין הפרעה של ממש.
תזונתו של דג ארפאימה פיררוקו מורכבת מיצורים חיים אותם הוא צד בנהר האמזונס. דג פיררוקו טורף לרוב דגים קטנים, סרטנים, חסרי חוליות וחיות אחרות. כאשר כמות המזון בנחל יורדת, פורש דג זה למקווי מים רדודים בצידי הנחלים, בהם הוא צד חיות נוספות. החיות הללו עשויות להיות חיות יבשה כדוגמת נחשים וציפורים.