עמלץ לבן הוא דג טורף השולט באוקיינוסים כבר מיליוני שנים. עמלץ הלבן עבר במהלך מאות מיליוני השנים האחרונות תהליך איבולוציוני אשר תכליתו היא שיפור יכולת הציד שלו. באופן לא מפתיע ניתן לראות בעמלץ לבן חיה טורפת מהמסוכנות שיש (לבעלי חיים ובני אדם). מבחינה סיסטמטית, עמלץ לבן אינו נחשב לכריש (להבדיל מהדעה הרווחת בשפה המדוברת).

עמלץ לבן הוא בעל מימדים עצומים. אורכו המקסימלי עשוי להגיע ל-8 מטרים. משקלו העצום נע בסביבות ה-3 טונות. באופן מדהים, למרות גודלו המסיבי, מדובר בדג זריז אשר מסוגל לשחות במהירות של 40 קמ"ש. עמלץ לבן ידוע גם בזכות זינוקיו המרהיבים מהמים. עמלץ לבן יכול זנק לגובה של 3 מטרים מעל לפני המים כחלק ממתקפה על הטרף.

עמלץ לבן ניזון מדגים ויונקים שונים אותם הוא צד באוקינוסים. יחד עם זאת, מימדיו הכבירים מאצלים אותו לצוד חיות גדולות. כך שלמעשה העמלץ הלבן ניזון בעיקר מיונקים ימיים. כמו כן ניזון העמלץ מפגרי לוויתנים וכדומה. בארוחה טובה יכול עמלץ לבן לאכול מזון בערך תזונתי של 250,000 קלוריות. לאחר ארוחה דשנה, כדוגמאת זו, יכול עמלץ לבן להתקיים יותר מחודש ימים עד שהוא יתפוס את הטרף הבא.

צבעי גופו של עמלץ לבן הם מנוגדים. החלקו התחתון של גופו שולט הצבע הלבן ובחלקו העליון שולט הצבע האפור. טעות נפוצה היא לחשוב שצבעיו, המנוגדים, אלו אינם מסייעים לו בהסוואה. כאשר עמלץ לבן נמצא מתחת לטרף, צבעו האפור מתמזג עם צבעי קרקעית הים. כאשר עמלץ לבן משייט מעל הטרף, הטרף אינו מסוגל להבחין בו כיוון שבטנו הלבנה מתמזגת עם צבעי השמים.

גם דפוס הציד של עמלץ לבן ייחדיים. בעת הציד מתגנב העמלץ הלבן מתחת לטרף. הטרף מתקשה להבחין בו מפאת צבעי ההסוואה המושלמים של העמלץ הלבן. כשהעמלץ נמצא בידיוק מתחת לטרף הוא פותח בשחיה מאונכת, הקצרה ביותר אל הטרף, במהירות עצומה. מעניין לדעת כי הזמן שחיה אנכית זו, עמלץ לבן אינו משתמש בזוג עיניו אלא הופך מגלגל אותם פנימה חזרה לגופו. זהו מנגנון הגנה חשוב ביותר של עמלצים לבנים. המפגש העוצמתי עם הטרף לעיתים עשוי להיות מסוכן. גלגול העיינים פנימה מונע פגיעה אפשרית של הנטרף בטורף. אם כך, כיצד יודע עמלץ לבן לנווט אל הטרף בעיינים מכוסות?

לצורך ניווט עדין זה נעשה שימוש במערכת קו צד בה מצוייד עמלץ לבן. מערכת קו צד זוהי מערכת המאפשרת לכריש לחוש את מיקום בעל החיים אותו הוא תוקף, גם מבלי לראותו. בנוסף, העמלץ מצוייד באוזן פנימית המאפשרת לו לשמוע רחשים במים. עמלץ לבן שומע גלי קול בתדרים נמוכים. בני האדם אינם מסוגלים להבחין בקולות אלו.

לאחר שעמלץ לבן מצליח ליצור אחיזה עם הטרף, שינייו העמידות אוחזות בבשר הטרף. נענוע ראשו של העמלץ מסב נזק מקסימלי לחיה הפצועה. כשהעמלץ לבן מבחין כי נגרם נזק מספיק לחיה הנטרפת, הוא מתיר אותה לצוף במים וממתין למותה. המתנה זו נועדה להקטין את הסכנה שהתגוננות הנטרף.

כשליש ממוחו של עמלץ לבן מוקדש לחוש ריח. הימצאות חומרים מסויימים במים מהווים גירוי מוחשי למוחו של עמלץ. למשל, הימצאות ריח של דם במים מכניס את עמלץ לבן ל"מצב תוקפני".

רביית עמלץ לבן מתרחשת בשלבים יחסית מבוגרים בחייהם. באופן כללי, נקבת עמלץ לבן גדולה פיזית מגודל הזכר. נקבת עמלץ לבן נכנסת להריון בתום 12 שנים של התבגרות. בתום תקופת ההריון, אשר אורכת כ-שנה, באים לעולם מספר מועט (בודדים) של עמלצים צעירים. בדומה לשאר בעלי החיים, השנה הראשונה בחייו של עמלץ לבן היא השנה המסוכנת ביותר בעבורו. יותר מ-50% מכלל הצאצאים אינם שורדים את הסכנות באוקיינוסים.

דיג מסחרי הוא מכה קשה לעמלץ לבן. כיום (2011) נחשב מין זה כמין בסכנת הכחדה. קצב ההתרבות הנמוך קשה אף יותר על התאוששות מין זה. בעשור האחרון עלתה המודעות לשימור מין זה. כחלק מהמאבק האנושי לשימור העמלץ הלבן נעשה מחקר בחיפוש אחרי מקומות הרביה של עמלץ לבן. תקוותינו היא שמציאת מקומות הרביה של עמלץ לבן והכרתם כשמורות טבע (אסורות לדיג!) יסייעו למין זה להתאושש.

באופן קבע, עמלץ לבן אינו מצוי בחופיה של ישראל. קיים תיעוד (ממקורות לא מוסמכים) אשר גורסים כי נצפו פריטים בודדים מסוג עמלץ לבן בחופי ים התיכון ובים סוף. ככל הנראה, הרחצה בחופי מדינת ישראל בטוחים, לפחות מבחינה זו.