הסממן הראשון הניכר בצורתו של כוס החורבות הוא ממדיו הצנועים. אורכו מגיע ל-21 ס"מ. אורך מוטת כנפיו כ-60 ס"מ. משקלו של פריט בוגר מגיע לכדי 150 גרם בלבד. מראהו שמנמן למדי. צבעי גופו של כוס חורבות הם חומים-לבנים. אזורי החזה והרגליים בהירים. צבע החזה מפוספס עם אזורים חומים. אזור הגב והחלק העליון של הכנפיים הוא חום-לבן. ראשו עגלגל. עיניו ומקורו צהובים. רגליו מכוסות נוצות. טפריו דקים, ארוכים ומחודדים. צבע טפריו הוא שחור. 

מין זה, כוס החורבות (שם מדעי: Athene noctua), כולל 13 תתי-מינים. בארץ ישראל מופיעים 4 תתי-מינים:

הפריטים טריטוריאליים למדי. הם חיים בטריטוריות נרחבות למדי (שטחה של כל טריטוריה עשוי להגיע למאות דונמים). בכל טריטוריה מופיעים פרט בודד או זוג. כוס החורבות מקנן בשטחי ארץ ישראל. חודשי הקינון הם מרץ עד מאי. הפריטים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה. הזוגיות בין הזוויגים נמשכת כאורך חייהם. הקינון נעשה בחללים שבסלעים, קירות חוליים ועל עצים. זוגות כוס החורבות שבים אל אותם הקנים במשך שנים רבות. הנקבה מטילה 3-6 ביצים. משך הדגירה על הביצים הוא 28 ימים. שני הזוויגים משתתפים בתהליך הדגירה. גילו של הפריט המבוגר ביותר שנמצא בטבע הוא 17 שנים.

תזונת כוס החורבות מבוססת על מאכל חרקים, זוחלים ודו חיים. כאשר כמות המזון הזמין לו מדלדלת, הוא עשוי לצוד גם יונקים קטנים (כדוגמת מכרסמים) ובכך להעשיר את תזונתו.