מדובר בעוף קטן ממדים. אורך גופו של שרקרק מצוי הוא כ-29 ס"מ. אורך מוטת כנפיו היא כ-42 ס"מ. משקלו של פריט בוגר הוא כ-60 גרם. בדומה לשאר מיני שרקרקים, שרקרק מצוי הוא ציפור בעלת צבעים עשירים וססגוניים. צבעיו הם מהמרשימים בעולם הטבע. צבעי ראשו, עורפו וגבו הם אדומים. סנטרו הצהוב תחום מלמטה בפס שחור המפריד מאזור החזה וממעל בפס עין שחור. צבע מקורו הוא שחור. שרקרק מצוי הוא בעל מקור אורך, דק ומחודד בקצהו - דבר המסייע לו לתפוס חרקים קטנים בדיוק רב. צבע חזהו הוא טורקיז'. מעופו של שרקרק מצוי הוא ייחודי למדי. צורת גופו במעוף נראת משולשת למדי וזוג כנפיו הארוכות משרות לו יציבות ניכרת. שפת הזרימה התחתונה של זוג כנפיו צבועה שחור.

שרקרק מצוי מקנן בשטחי ארץ ישראל. הדגירה נעשית במושבות. הזוגיות בין הזוויגים היא לרוב נמשכת כאורך חייהם (נקרא גם מונוגמיים). אולם, נצפו מספר מקרים בהם הזוגיות נפסקה באמצע חייהם (פוליגמיים). קינם, בדומה לרבים בני סדרת כחלאים, הוא מחילה אותה הם חופרים בקירות אדמה אנכיים. בסוף המחילה נמצא חדר ההטלה אשר מרווח יותר מאשר דרכי ההגעה אליו. הנקבה מטילה 4-7 ביצים. משך הדגירה על הביצים הוא 20 ימים. הדגירה נעשית על ידי שתי הזוויגים. גוזלי שרקרק מצוי נוטשים את הקן לאחר כ-חודש מיום בקיעתם.

בארץ ישראל מופיע שרקרק מצוי פעמיים בשנה. הפעם הראשונה חלה בחודשי הסתיו. אז יהיו הפריטים בדרכם דרומה, אל אפריקה. הפעם השנייה היא בחודשי האביב. אז יעשו שרקרקים את דרכם צפונה אל מעונם הצפוני, אזור אסיה ואירופה.

כנגזר משמו הלועזי (Bee eater), תזונתו העיקרית של שרקרק מצוי מבוססת על מאכל דבורים. הוא ניזון מדבורי דבש וצרעות. הוא מנטרל את העוקץ הדבורים על ידי הטחתו על עצם קשיח. בנוסף, ניזון שרקרק מצוי משלל חרקים אחרים, כדוגמת חגבים, זבובים וכיוצא בזה.