אורך גופה של שפירית הדרכים הוא צנוע. מגיע לכדי 4 ס"מ בלבד. צבע הגוף של שפירית הדרכים הוא שחור-חום. צבעם של הכנפיים הוא שקוף. במין שפיריות זה קיימת דו צורתיות זוויגית. משמע, קיים שוני בין צבעם של הזכרים לבין צבעם של הנקבות. ההבדל הוויזואלי העיקרי נמצא בכל אחד מארבעת כנפיהם. אצל הזכרים קיים פס שחור\חום כהה המצוי לקראת סוף הכנף. אצלך הנקבות פס זה לא מופיע כלל או לעיתים צבעו בהיר. 

למרות שתפוצתה העיקרית של שפירית הדרכים היא ביבשת אפריקה, זכינו לארח בארצנו את מין שפיריות זה. בישראל היא נפוצה באזורים מסוימים בלבד. נפוץ לראותה בעמק הירדן, מישור החוף ובגליל התחתון. למרות תפוצתה המוגבלת בישראל, היא מופיעה גם באזורים נוספים בארץ מעת לעת.

שפירית הדרכים מצויה לרוב בקרבת מקורות מים מתוקים. לרוב יהיו אלו מים עומדים אשר ימשכו את תשומת לבה. שמה, "שפירית דרכים", ניתן לה עקב מעופה השכיח בקרבת דרכים. בדרכים אלו צופים לעיתים בשפירית זו כאשר היא עפה לאורך הדרך, לאורך כמה מטרים, ויורד לקרבת הקרקע. לאחר זמן קצר שוב מתעופפת לאורך הדרך וחוזר חלילה.

רביית שפירית הדרכים מתבצעת על ידי הטלת ביצים. הביצים מוטלים לתוך המים, שם מתפתחים הזחלים.

תזונת שפירית הדרכים מתבססת על בעלי חיים קטנים אותה היא לוכדת. יהיו אלו בעיקר חרקים.