צמיחתו של חצב מצוי על פני האדמה מלווה בעמוד תפרחת גבוה ומרשים. גובהו של פריט ממוצע הוא כ-100 ס"מ. לאורך חלקו העליון מופיעים מאות פרחים קטנים. קוטר פרח בודד הוא כ-2 ס"מ. צבעם של הפרחים הוא לבן. חודשי הפריחה הם אוגוסט-ספטמבר. הפרח נפתח לראשונה בשעות הלילה. אז, צבעו הלבן בולט למרחק ומושך לקרבו חרקים רבים. משך חייו של פרח בודד הוא כ-24 שעות בלבד. צבעם של האבקנים הנמצאים במרכז הפרח הוא צהוב. 

לאחר פריחת פרח של חצב מצוי, הפרח נסגר והופך לכדי פרי. הפרי מכיל זרע שמבשיל לאט. הזרע מכוסה שכבה ספוגית קלת משקל. לבסוף, נובל הצמח ומשיל מעליו את זרעיו הרבים. זרעיו הם כה קלי משקל עד כדי שרוח קלילה מפילה אותם לקרקע. הפצת הזרעים נעשית גם על ידי בעלי חיים. הזרעים נופלים לרוב בקרבת צמח ההורה ולכן נהוג לראות את חצב מצוי בקבוצות צפופות הפזורות בשטח בצורה אקראית. קליפתם הספוגית נאטמת עם הרטבות הזרעים. בתקופות היובש שבים להתפתח הזרעים הרבים אשר הספיקו כבר להתכסות באדמה.

צמח חצב מצוי הוא צמח רעיל. בצורה זו הוא נשמר ממאכל על ידי בעלי חיים. מעטים הם בעלי החיים אשר מסוגלים לאכלו. גם אלו אשר מסוגלים לאכול אותו, עושים זאת תחילת צמיחתו. אז, כמות הרעל שבו היא הנמוכה ביותר. 

חצב מצוי הוא צמח שרדן. קשה מאוד להסירו מהנוף. בצלו מוסתר היטב באדמה במשך רוב חודשי השנה. גם כאשר הוא מתגלה, קשה לעקור אותו משם. הבצל והשורשים מכילים כמויות רבות של רעל אשר יסבו כאב לכל מי שינסה להזיק לו. יתרה מכך, כאשר צמח זה נפגע הוא מתחיל בפעולות רבייה וגטטיבית מואצת. דבר המביא להעצמת אוכלוסייתו במקום.

בעבר השתמשו בצמח חצב מצוי לשם תחימת נחלות. שתילתו הייתה נעשית בקצוות הנחלה. פריחתו התמירה סימלה את גבולות הנחלה. צמח זה התאים לשמש כגבול כיוון שמפאת עקשנותו הרבה לצמוח, לא היה חשש שיעתיקו את מקום צמיחתו למקום אחר.