ראשי > דגים > מגדיר דגים > סיסטמטיקה

סיסטמטיקה

עולמנו עמוס בצורות חיים שונות ומשונות אשר משגשגות בבתי-גידול שונים. על מנת שנוכל לשוחח על קבוצה\מין דגים, יש צורך לתת להם שמות אוניברסליים. עוד בתקופת התנ"ך מוזכר הצורך האנושי לסווג את כל הייצורים החיים בשמות (בראשית ב', יט'-כ'):

"וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה..."

מפאת הדימיון הוויזואלי הרב שיש בין היצורים החיים ואופן התנהגותם קיים צורך ממשי "לארגן" את עולם החי בצורה מסודרת ועקבית. יכולתנו האנושית להבחין בין פיל לבין נמלה אינה מוטלת בספק. אבל כאשר ההבחנה נעשית בין נמלת קציר לבין נמלת אש - ההבחנה נעשית קשה הרבה יותר.

לצורך פתרון בעיה זו, מדען שוודי בשם קארלוס ליניאוס (המאה ה-18) הגה שיטה למיון הייצורים בעולם. שיטה זו נקראת כיום בשם סיסטמטיקה (או טקסונומיה). שיטה זו מבוססת על ההנחה כי כל ייצור החי על פני כדור הארץ הוא תוצאה של שינויים גנטיים שהתחוללו בייצור שקדם לו מבחינה כרונולוגית. ככל שהמינים יהיו דומים יותר מבחינה גנטית כך הם יהיו קרובי משפחה מדרגה גבוהה יותר מבחינה סיסטמטית. מאז פרסום שיטת סיווג זו נערכו בה שינויים רבים אשר נעשו על מנת להתאים אותה לצורות חיים חדשות שהתגלו (למשל- חיידקים).

סיסטמטיקה פועלת עפ"י ההיררכיה הבאה:

גם באתרנו אנו מקפידים לשמור על סטנדרט קבוע לזיהוי סוג\מין דגים. אם כי, לצורך הקלת הלמידה עבור הקורא המתחיל השמטנו את הקצה העליון של הפרמידה - "על ממלכה". בהסתכלות מהירה על מבנה הפירמידה ניתן להבחין מיד כי ככל שמדובר על שכבות נמוכות יותר בפירמידה כך ישנם יותר פריטים באותה שכבה.

אחד הקשיים שיש בסידור סיסטמטי של עולם הטבע הוא הבנת המושגים. המושגים "סוג" ו"מין" בשפה המדוברת אינם מתיישבים עם הגדרתם המדעית. כך למשל, ההגדרה של מין בשפה המדוברת מתייחסת לזכר או נקבה. גם "סוג" הוא הגדרה לקבוצת ייצורים ולאו דווקא לייצור מסויים. לכן, נתחיל בהגדרת המושגים תחילה:

סוג

קבוצה של בעלי חיים  בעלי מאפיינים דומים. למשל, קרפיון הוא הגדרה לסוג דג אשר קיימים לו מינים שונים של דגים (כגון קרפיון מצוי, אמור וכיוצא בזה). בכל "סוג" קיים לפחות "מין" אחד.

מין

"מין" מוכר כ"מין" אך ורק בתנאי שבני אותו המין מסוגלים להתרבות ואף להעמיד צאצאים פוריים. למשל, סוס וחמור עשויים להצליח להתרבות אך הצאצא שלהם, הפרד, יהיה עקר - לכן איננו נחשב כ-"מין".

לכל מין קיים שם מדעי. שמו המדעי הוא מזהה חד-ערכי של אותו המין. קיימת מוסכמה בינלאומית בנוגע לאופן כתיבת השם: שם הסוג יופיע באות ראשונה גדולה ושם המין יופיע מיד אחריו באות ראשונה קטנה. למשל: Cyprinus carpio (הסוג הוא Cyprinus והמין הוא carpio).

תוצאה

ריבוי השכבות בשיטה זו יוצרות עץ בעל ענפים רבים. בקצוות הענפים יושבים מיני דגים רבים. לצורך המחשת הרעיון, יצרנו עבורכם דוגמא לעץ מסוג זה. כמובן, זהו עץ חלקי בלבד (היריעה קצרה מלהכיל את העץ המלא):

מדוע זה חשוב?

עבור הקורא המתחיל כל עניין סיווג עולם הטבע נראה לעיתים כמיותר. האמת היא שמחשבה זו היא טעות נפוצה.

היתרונות שבשימוש בשיטה זו:

1. זיהוי מוחלט של כל ייצור- זו הרי המטרה הראשית עבורה נוצרה השיטה.
2. יצירת שפה אוניברסלית- יצירה של שפה משותפת בין מדענים.
3. מציאת תכונות משותפות- תכונות של ייצורים נגזרות מתכונותיהם של אבותיהם הקדמונים. ההנחה היא שלכל הייצורים החיים יש אב קדמון בודד. לכן, סיווג לקבוצות מאפשר לנו להסיק את תכונותיו של מין אחד מתכונותיו של מין אחר.