החסידה היא עוף גדול ממדים. אורך גופה מגיע לכדי 120 ס"מ. אורך מוטת כנפיה הוא כ- 200 ס"מ. משקלה עשוי להגיע לכדי 5 ק"ג. גופה מכוסה בנוצות צפופות. הצבעים שעל גופה הם צבעים מנוגדים: שחור ולבן. מרבית גופה צבוע בלבן. אזור הכנף האחורי צבוע בשחור. כתם שחור מופיע גם באזור העין. חסידה לבנה בעל מקור ארוך. אורך מקורה הוא כ-25 ס"מ וצבעו אדום. זוג רגליה הם אדמות, בדומה לצבע המקור. רגליה של החסידה הם ארוכות ומסיביות, בצורה זו הן תומכות משקל גופה הרב. חסידה לבנה אינה משנה את מופע נוצותיה בחודשי החורף.

חסידה לבנה היא עוף נודד. היא מקננת בקיץ ביבשת אירופה ונודדת בחורף אל יבשת אפריקה. אוכלוסיית החסידות לבנות בעולם מתחלקים לכמה מוקדים. מוקדים אלו נבדלים במיקומם הגאוגרפי וביעד נדידתם. כך למשל, החסידות הנודדות בשמי ישראל מוצאם הוא במזרח ומרכז יבשת אירופה. 

נדידת החסידה בשמי ארץ ישראל, כמו גם באזורים נוספים בעולם, הוא אירוע עקבי. אירוע זה נזכר עוד בתקופת התנ"ך: "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה" (ירמיהו ח', פסוק ז'). נדידה זו מתרחשת פעמים בשנה. הפעם הראשונה היא בחודשי יוני-אוקטובר, אז כיוונם הוא דרומה. בפעם השנייה תופיע החסידה לבנה בחודשי פברואר-מאי, כאשר מעופה הוא לכיוון צפון. 

נדידת חסידות הוא אירוע מרתק. מעניין לדעת כי דווקא אלו הצעירים המובילים את הלהקה. אם כך, נשאלת השאלה כיצד הם יודעים את דרכם? מסתבר שהכרת הדרך אינה מתבצעת בזכות ניסיונם של הבוגרים אלא בזכות חושים ייחודיים המסייעים להם לנווט בסביבתם. כך למעשה הם יודעים את הדרך המדויקת שעליהם לעבור. דרך שנצרבה בקוד הגנטי שלהם במשך דורות רבים.

מעופן של החסידות מתבצע בגובה נמוך יחסית. לרוב הם ימצאו בגובה של 500-1,500 מטרים מעל לפני האדמה. הם נעזרים באוויר חם על מנת לחסוך באנרגיה המושקעת תוך כדי דאייתם. להקת חסידות לבנות עפים בצורה לא מוגדרת. פרט זה מסייע לנו בזיהויים בשמיים. 

חסידה לבנה ניזונה בעיקר מבעלי חיים קטנים אותם היא צדה בעזרת מקורה הגדול. יהיו אלו לרוב חרקים, זוחלים ומכרסים אשר ישביעו את תאבונה הרב.